Search

כלכלה דלת-פחמן וכלכלה מעגלית - מדוע חברות תעשייתיות לא מאמצות אותן מהר יותר?



לשנתיים האחרונות אין אח ורע בתעשייה - במקביל לכאוס הכללי שהגיע עם מגפת הקורונה, עלתה לתודעה הידיעה שעלינו לפעול מיידית לפתרון משבר האקלים. רבים הניחו שמרגע שהמחסום התודעתי יפרץ - נזכה לראות שינוי מיידי. אך המציאות בשטח מרשימה הרבה פחות מההצהרות. בעיני רבים - הפערים בין ההתחייבויות העתידיות לבין הביצועים הממשיים בשטח אך גדלים. במאמר הזה, אנסה לפרוס בפניכם את נקודת המבט של מי שנמצאים כיום ב״אתרי הבנייה״ הוירטואליים - בהן נרקמות התוכניות ונערכת הבקרה על היישום בפועל של תוכניות לצמצום פליטה של גזי חממה ולמעבר מזורז לכלכלה מעגלית. המחסומים שמקשים כל-כך על הצעידה קדימה הרבה פחות גרנדיוזיים משניתן לחשוב, וגם הפתרונות - הרבה פחות הירואיים מהמצופה. אך לפעמים, דווקא המובן מאליו לא מובן כלל.


מנקודת מבט כלכלית, ניתן להגדיר את המהפכה התעשייתית כנקודת מפנה באבולוציה האנושית כשטכנולוגיה הביאה עמה שפע בל יתואר. זהו שפע שנובע בראש ובראשונה מהיכולת להפיק, לעבד ולהשתמש במגוון משאבי טבע בצורה מאסיבית ואף לעשות זאת בזול. אבל החלום הוורוד של משאבי טבע בלתי מוגבלים שיספקו את צרכינו לעד ויעלימו את תוצרי הלוואי של תרבות הצריכה, הולך ומתנפץ לנגד עינינו. כדור הארץ בהגדרתו מכיל משאבים מוגבלים. על כן, בראיה היסטורית ומדעית, אין כאן דרמה מיוחדת: בסך הכל התעוררות כואבת למציאות שהאנושות התקיימה בה משחר ההיסטוריה - מציאות של משאבים מוגבלים, שבניהול נכון יספקו לנו גן עדן עלי אדמות. אך בתנאי שנשכיל ״לעבדה ולשמרה״.


קיימות ועסקים - העבר וההווה

לאחר תנומה רבת-עשורים כנגד כל התובנות המדעיות והיסטוריות הללו, סוף-סוף חשים בהתעוררות של המנהיגות הכלכלית הגלובלית. אולי כתוצאה מהצטברות העדויות הפיזיות אודות שינויי אקלים ואולי דווקא בעקבות מגפת הקורונה - אין לדעת. כך או כך, ההכרה שמשאבים פיננסיים יציבים ועמם כלל הכלכלה הגלובלית, נגזרים בראש ובראשונה מקיומם של משאבים טבעיים מתחדשים ובריאים, כבר איננה נחלת מיעוט של מדענים ואקטיביסטים ירוקים. הקרנות הגדולות בעולם עומדות כיום בראש המחנה בדרישה מהתעשייה לעבור בזריזות לכלכלת פחמן ובנקים בינלאומיים אף מציעים מימון בתנאים מועדפים לכל תעשייה כבדה שרק תציג בפניהם תוכניות עם יעדים כמותיים סבירים. יתרה מכך, כמעט בכל תעשייה שפגשתי, ניתן באמצעים פשוטים (אף כי, בהשקעה ניכרת) לצמצם במהירות יחסית כמחצית מהפליטות של גזי החממה ולצמצם כמעט לאפס את כמויות הפסולת. אם כך, מדוע התעשיות היצרניות, המנועים של הכלכלה החופשית, מתקשות כל-כך לבצע את השינוי הנדרש?


חלק מהסיבות עמוקות ואסטרטגיות: התמריצים למניעת זיהום כגון מיסי פחמן ורכש מועדף למוצרים מעגליים או דלי-פחמן, עדיין לא חלים על מירב המסחר הגלובלי, רגולציה מיושנת מעכבת אימוץ של אנרגיה מתחדשת ושל תשומות ייצור ממקור ממוחזר. בנוסף, המנהיגות העסקית ברובה עדין מתקשה להמר כנגד המודלים העסקיים קצרי-הרואי שגורפים את רווחי העתק בהווה. במילים אחרות: לא קל לנהל תהליכי שינוי עמוקים כל כך. עם זאת, השינוי באוויר וניכר מומנטום משמעותי בקרב מקבלי ההחלטות הן בגופי-המפתח הממשלתיים והן במגזר הפיננסי הגלובלי. יידרש עוד זמן עד שהתובנות הללו יניבו תוצאות, אבל החדשות הטובות הן שהתהליך בעיצומו.


תהליכי השינוי - מתיאוריה למציאות

המנהיגות התעשייתית מכירה אף היא בצורך בשינוי עמוק ומהיר, אך המציאות בשטח בעייתית יותר. ראשית, תעשיות רבות נדרשות לנהל את השינוי תוך שהן מספקות למשק שירותים חיוניים - אנרגיה, מזון ומים, חומרי בניה, תשתיות מיחשוב ותקשורת ועוד ועוד. אך למרבה הצער, מרבית התעשיות טרם ביצעו צעדים מהותיים כלשהם, וזאת מסיבות בנאליות הרבה יותר: הן פשוט מתקשות לענות בבהירות על שתי השאלות המקדימות ההכרחיות לכל תהליך שינוי: איזה מהפעילויות שלנו הן הבעייתיות ביותר ודורשות שינוי עומק ומהן האלטרנטיבות שעומדות בפנינו בכדי לחולל את השינוי? הקושי להבין בביטחון את תמונת המצב ולזהות את הכיוון שיש לקחת, נובעים משנים שבהן תחום הסביבה והקיימות היה מוזנח ורחוק מהתודעה של מנהלים. במרבית העסקים המידע שנדרש בכדי להבין את תמונת המצב עדין חבוי בפינות שונות של הארגון, ללא ניהול מרכזי ובוודאי ללא יכולת לרכז אותו דיגיטלית לצרכי קבלת התמונה הכוללת. מידע אודות חומרי גלם במקום אחד, מקורות האנרגיה באגף אחר, מוצרים והשפעתם בידי הלקוח - במחלקה נוספת, ותוצרי הלוואי, פסולות ומזהמים שנפלטו לסביבה, מנוהלים בנפרד ומתוך ראיה רגולטורית שאיננה תמיד מועילה להבנה מערכתית. להבדיל ממשאבים פיננסיים שזוכים לניתוחי עומק מרוכזים, על בסיס יומי, חודשי ורבעוני, משאבי טבע זוכים במקרה הטוב להערכה שנתית כללית, על-פי כללי אצבע, קירובים והשערות. יתרה מכך, במרבית הארגונים קיים מחסור של ממש בהון אנושי מיומן, בעל הכשרה סביבתית מתאימה. ההסתמכות על יועצים חיצוניים - אף היא יקרה ונקודתית. במציאות בה המידע לא זמין והמומחיות חסרה, לא פלא שקשה למנהלים בכירים לקבל תמונה עדכנית שתספק להם ביטחון בקבלת החלטות.


מבעיות - לפתרונות

זאת בתמצית, הבעיה שהחלטנו לפתור באמצעות אקו או. אס. - תוכנת ענן לניהול מידע סביבתי. תוכנה שתספק למנהלים את תמונת המצב ומפת הדרכים לקיימות, גם אם הארגון מתקשה בצעדים הראשונים הללו. יתרונה של אקו או.אס. בכך שבזריזות רבה ובמאמץ מוגבל, הלקוחות מקבלים מענה כמותי וכלכלי ברור היכן ההשפעות הסביבתיות המהותיות ביותר שלהם ואף חשוב מכך: ניתן לזהות בבהירות את סוג הפתרונות וההזדמנויות שעומדות בפניהם, אם יפעלו בנחישות. לשמחתי, התוכנה כבר הוכיחה שביכולתה לסייע בעידוד והצדקה של שינויים תפעוליים משמעותיים, בבחינה והשקה של מיזמים דלי-פחמן ומעגליים ובהכוונה של מחקר ופיתוח ארוכי-טווח בארגונים. לאחרונה מצאנו גם שותפים לדרך שמסייעים בידינו לפשט ולייעל את ניהול המשימות רבות-המשתתפים שמרכיבות את משימת-העל המורכבת והמרתקת הזאת: monday.com, תוכנת ניהול העבודה הגמישה והידידותית, חברה אלינו בעזרת מומחי האינטגרציה של Matrix Global Services בכדי להקל על תהליכי העבודה הנדרשים לצורך המעבר לכלכלה דלת-פחמן ומעגלית. ביחד, התחלנו לסייע ללקוחות במגוון רחב של משימות:

  • איתור, איסוף וניהול מידע

  • חישוב וניתוח מדדים סביבתיים

  • קביעת יעדים עתידיים ותכנון מפות-דרכים ליישומם

  • מיפוי וניהול סיכוני אקלים, משאבי טבע ורגולציות מקומיות

  • ניתוח המשמעויות הכלכליות וההזדמנויות העסקיות

רק התחלנו, כך שמרבית המשימות הללו עדיין בשלבי יישום ראשוניים בקרב לקוחותינו, אבל ביום ד', 9 בפברואר, 2022 נציג במשותף מעט מהדוגמאות שהולכות ונרקמות בעזרת יישומי תוכנה - הטכנולוגיה שתסייע לנו להתגבר על עוולות המהפכה התעשייתית הקודמת ותאפשר לנו לשוב לעבוד ולשמר גן עדן עלי אדמות, גם לדורות הבאים.


מוזמנים להצטרף אלינו ביום ד׳, 9 בפברואר בשעה 10:00 לוובינר משותף.

להרשמה: https://bit.ly/3qCyE6s